האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera

למה לאמץ כלב?

 

לאמץ כלב - אחד המעשים הטובים שיכול אדם או יכולה משפחה לעשות

 

אימוץ כלב, בדיוק כמו אימוץ ילד, הוא הצלת נפש. כלב, גם אם הוא נמצא בכלבייה טובה כמו זו של עמותת כלבלאב, שבה הוא מקבל אוכל טוב ואהבה מכל המתנדבים - משתוקק לשבט, משתוקק להיות שייך למשפחה, שם יהיה באמת מאושר.
אימוץ כלב מעמותת כלבלאב הוא מעשה של חסד ומעשה נבון גם יחד. מעשה של חסד משום שהמאמץ נותן לכלב בעלים ומעניק לו כתובת וייחוס. מעשה של אימוץ הוא גם מעשה חכם, משום שהמאמץ או המשפחה המאמצת יכולים לדעת איזה סוג כלב הם מאמצים. בכלבייה של העמותה, הנמצאת ביסעור, יסבירו למשפחה המאמצת מה אופי הכלב, מה ההעדפות שלו ואם הוא עשוי להתאים למשפחה שגרה בשיכון או למשפחה שיש לה גינה, למשפחה עם ילדים קטנים או למשפחה בלי ילדים. ויותר מכל, המאמצים יקבלו מן הכלבייה כלב שהוא כבר מחונך בדרכי בני אדם ויודע לעשות את צרכיו במקום שיועד לו.

 

 

נאמנות לחברים - סיפור עם מוסר השכל

 

איש וכלבו מתו ועלו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מזהב…
במעלה גבעה לפניהם ראו שער מדהים עשוי כולו מפנינה, זוהר באור השמש.
כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח.
"סליחה" בעל הכלב אמר, "היכן אנו נמצאים?" - "בגן עדן", ענה האיש.
"אפשר לקבל כוס מים ?" שאל בעל הכלב.
"בודאי" ענה השומר בפתח "היכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים".
"האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא ?" שאל המבקר.
"אני מצטער" ענה השומר, "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס".
האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת.
הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו.
מעבר לשער עמד איש שנשען על עץ וקרא ספר.
"סליחה" קרא לו המבקר "יש פה מים?"
"בטח היכנסו" ענה לו האיש.
הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם.
"תודה – מה זה המקום הזה ?" שאל המבקר.
"גן עדן" ענה לו האיש.
"זה מאוד מבלבל" המבקר אמר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן"
"אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא. שם זה גיהינום".
"ולא איכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם ?" התפלא בעל הכלב.
"לא" ענה לו האיש "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ".